קצת על החליל האינדיאני

החליל האינדיאני (יותר נכון בעצם להגיד “אמריקאי ילידי”,  אבל מפאת סרבול נשאר עם אינדיאני…) התחיל להתפתח בשבטים הילידים באמריקה לפני כמה אלפי שנים ומה שאפיין אותם היה העובדה שהם הוכנו מכל חומר שהיה נגיש להם(למשל- קני סוף, צמח התירס, ענפים שונים ומשונים שהיה צריך לגלף חלולים מבפנים, ועוד רעיונות יצירתיים אחרים),והיו פשוטים יחסית, ולא מכוונים לפי סטנדרט כלשהו, ושונים למדי זה מזה בהתאם לשבט ולאזור שבהם יוצרו.רבים מהחלילים שנמצאו מכוונים לסולם פנטטוני מינורי, ולכן זה נחשב הסולם ה”מקורי” שלהם. זהו כלי נגינה שבטי במקורו, ששימש בטקסים שונים, ונוגן לעיתים יחד עם תופים שונים במעגל.
אני חושב שלחלילים האלו יש קסם של פשטות, וסגולות מדיטטיביות היות שהם מאוד קלים לנגינה וללמידה, והסולם הפנטטוני יוצר אווירה מיוחדת.
בחלילים האינדיאנים שאני מייצר אני עושה שימוש בטכניקות בנייה וכלים מודרניים כמו מחרטה מסורים ועוד, אבל משתדל לשמור על פשטות נקייה שבעיני הולמת את הכלי המיוחד הזה, והכי חשוב- לתת לכל כלי יחוד ונשמה משלו, חציה אני נותן בבניית החליל ואילו החצי השני מגיע ממי שמנגן עליו ולומד אותו.

איזה חליל לבחור?

כשאנחנו רוצים לבחור את החליל שמתאים לנו נסתכל על כמה היבטים- גודל החליל, צליל, סולם, והשימוש שלנו.

גודל החליל משפיע על הצליל, ככל שהחליל ארוך יותר הצליל שלו יהיה נמוך ועמוק יותר, יש חלילים עם צליל גבוהה, צליל ביניים וחלילי בס. גודל החליל משפיע גם על המרחק בין חורי האצבעות, ולכן לאנשים עם ידיים קטנות או למתחילים לא הייתי ממליץ לקנות חליל בס, אלא חליל עם צליל ביניים או גבוה. המרחק בין החורים וההתאמה שלו לידי הנגן חשובים ויעזרו ליצור חווית נגינה מהנה יותר. עוד השפעה של הגודל היא הניידות של החליל- חלי קטן או בינוני אפשר להכניס בקלות לתיק ולצאת לטייל או לשבת על איזה עץ בוואדי ולנגן… לעומת זאת חליל בס פחות מתאים למטרה הזו ויעדיף להישאר בתוך סביבה נוחה יותר

השימוש בחליל- אחד השיקולים המרכזיים בבחירת החליל הוא באיזה סיטואציות ומקומות נרצה לנגן בו- לבד, ביחד, למטרות מדיטציה או כחלק מג’אם סשן סוער. בנגינה לבד אין חשיבות יתרה לסולם של החליל, אלא בעיקר להתאמה בין גודל החליל והצליל שהוא מפיק לטעם שאנחנו אוהבים. למי שמנגן לבד אני מציע גם חליל דו קני(Drone) שיכול להפיק שני צלילים בו זמנית ומרחיב את הסאונדים שאפשר להוציא. עוד נקודה חשובה היא שחלילים עם צליל גבוה נוטים לבלוט יותר מעל צלילים או רעשים אחרים- וזה יכול להיות גם יתרון וגם חיסרון 🙂
בנגינה כחלק מקבוצה נצטרך להתאים את הסולם שאנו מנגנים עליו לשאר המשתתפים, וגם להתאים את הסאונד- למשל עם יש בקבוצה חלילים נוספים, אפשר ורצוי שלא כולם יהיו מאותו סוג( למשל לא כולם חלילי בס) וזה יאפשר צליל מגוון הרבה יותר, ויתן לכל אחד מהנגנים לבלוט.
למי שמנגן לבד רוב הזמן אני ממליץ על חליל מסוג “חליל דרון” זהו חליל שמורכב משני קנים או יותר, ולכן מסוגל להפיק הרמוניה, מה שמעשיר מאוד את חווית הנגינה.

אצבועים סולמות ושאר ירקות

כדי לדעת לנגן על החליל האינדיאני ולהפיק ממנו צלילים נפלאים לא צריך לדעת על תאוריה מוסיקלית סולמות או כל דבר אחר- רק להניח את האצבעות על החורים ברציפות(כלומר מבלי לדלג על חורים), לסתום אותם היטב, ולנשוף- וככה מתקבל סולם פנטטוני מינורי, שהוא סולם בעל חמישה צלילים שיוצר אווירה מיוחדת שלוקחת ישר למדורה השבטית…
למי שמתקדם יותר ויש לו רקע מוזיקלי, ניתן להפיק מהחליל גם סולמות אחרים- סולם מז’ורי, מינורי, ואפילו כרומטי עם קצת שימוש בחצאי או רבעי חורים, אימון ודיוק. אציין שהצלילים שיופקו בצורה הטובה ביותר יהיו צלילי המינור הפנטטוני של החליל, על פי סולם הבסיס שלו(שאני מציין בשמו של כל חליל)
בטבלאות שלמטה ניתן לראות מימין את סדר הצלילים בהתאם לסולם, ומשמאל טבלת איצבועים להפקת כל אחד מהסולמות

native_american_flute_pentatonic_scale_en-700x805